גזר דין בתיק ת"פ 48830-03-10

פתח-דבר:

ביום 21.10.10 הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות לפי סעיפים 381(א)(2) ו- 384 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לאחר שכתב האישום המקורי נגדו תוקן.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בחודש מרץ 2010 קיבל הנאשם שירותי מין מיצאנית תמורת תשלום. לאחר שעשה מה שעשה, היכה הנאשם את היצאנית, ומשזו ניסתה לברוח - תפס אותה, חבט בה ובשכבה על הרצפה, נטל מכיס מכנסיה 150 ש"ח.

ביום 20.1.11 ביקש הנאשם לצרף תיק נוסף.

על בסיס הודאתו, הורשע הנאשם בעובדות שיוחסו לו בכתב אישום שהוגש נגדו בבית משפט השלום ברמלה (ת"פ 50348-11-10).

ביום 20.11.10, בשעה בה אמור היה להיות בבית אמו, במעצר בית מוחלט, נכנס הנאשם לרכב לא לו, התניעו, ונטלו בנסיעה ממקומו. הנאשם נהג ברחובות העיר לוד, בדרך נמהרת, שיש בה כדי לסכן חיי אדם בכך שנהג ברכב ללא אורות, במהירות, תוך שהוא חוצה בנהיגתו מספר צמתים שהמופע ברמזורים בהם היה אדום. בשלב מסוים נתבקש הנאשם על ידי שוטרים, שהיו במהלך סיור שגרתי, לעצור נסיעתו. הנאשם, בתגובה, החל בנסיעה פרועה ומהירה ברצונו להימלט מידי השוטרים. השוטרים פתחו במרדף, במהלכו הקימו  מחסום, שאמור היה לחסום דרכו. הנאשם נהג במהירות לכיוון השוטר שעמד במחסום עד שזה נאלץ לשלוף אקדחו ולכוונו אל הנאשם שרק אז בלם את רכבו, וחדל מנסיעתו.

על בסיס העובדות המתוארות, הורשע הנאשם, על פי הודאתו בעבירות לפי סעיפים 413ב; 413ה; 338(1) ו- 287(א) לחוק העונשין, וכן עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, וסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי.

התביעה :

התובעת הנכבדת, עו"ד טל בנאי-גת, עמדה בטיעוניה לעונש על חומרת מעשיו של הנאשם.

התובעת ציינה נסיבות החומרה בעובדות כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי, וזאת גם לאחר תיקון כתב האישום לטובת הנאשם. בנוסף, גנב הנאשם רכב ונהג בו בצורה מסוכנת שסיכנה את סביבתו.

התביעה עתרה לעונש מאסר הנמדד במספר שנות מאסר, עונש מאסר על תנאי, עונש פסילה, קנס ופיצויים לנפגעי פעולותיו.

ההגנה :

פרקליטו הנכבד של הנאשם, עו"ד עלאא תילאווי, טען כל אשר ניתן היה לטעון לזכות הנאשם.

הסניגור הדגיש עברו הנקי של הנאשם, והנתון לפיו כתב האישום, לאחר תיקונו, ראוי היה, להיות מוגש לבית משפט השלום. הסניגור ציין, כי המתלוננת נותרה ללא חבלות, לאחר תקיפתה, ובסך הכל - מדובר בתקיפה שאינה עולה כדי רף חומרה מיוחד. הנאשם נטל אחריות על שכמו, חסך זמן שיפוטי יקר ועיקר העיקרים - אפשר סיום המשפט ללא העדת המתלוננת שספק רב אם ניתן היה לאתרה ולהעידה בבית המשפט.

בעניין כתב האישום שצורף ציין הסניגור הנכבד, כי הנאשם נחרד מהסיטואציה אליה נקלע. מדובר בבחור צעיר ששגה ופעל בטיפשות וראוי שלא להענישו בחומרה, כמבוקש על ידי המדינה. הנאשם הינו בן למשפחה שנפגעה לפני כארבע שנים משאחיו של הנאשם נהרג בתאונת רכבת. הנאשם שרת בצה"ל חרף היותו בן ללאום הערבי. הסניגור עמד על נסיבותיו האישיות/כלכליות ועתר על בסיס ההלכה הפסוקה, אליבא דשיטתו, לעונש מאסר החופף את תקופת מעצרו.

הסניגור המלומד תמך עתירתו בפסיקה שיצאה מלפני בתי המשפט [ראה למשל: ע"פ 3219/09 פיראס חביבי נ' מ"י (לא פורסם) מיום 7.7.09; ת.פ. (מחוזי חיפה) 4114-10-09 מ"י נ' סנדי עזקי מיום 28.3.10; ת.פ. (מחוזי ת"א) 40239/06 מ"י נ' שלפנקין רומן מיום 16.4.07; ת.פ. (מחוזי ת"א) 40177/04 מ"י נ' רותם כברה (לא פורסם) מיום 18.11.04].

הנאשם ציין בבית המשפט כי ביקש לצרף את התיקים, למרות שנתונה בפניו הייתה האפשרות שלא לעשות כן, וזאת על מנת לסיים הפרשה.

שירות המבחן :

תסקיר שירות המבחן מגולל נסיבותיו האישיות של הנאשם. הנאשם הינו בחור אינטליגנטי, בעל נתונים אישיים גבוהים שבשל אובדנים שחווה, חבר לחברה שלילית ואימץ דפוסי אותה חברה.